פסק-דין בתיק ת"א 35629-09-10

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

1.      זוהי תביעת שיבוב להחזר תגמולי הביטוח ששילמה התובעת (להלן: "מנורה") למבוטח, מר מרדכי בלנק (להלן: "המבוטח"), בגין תאונת דרכים שארעה ביום 9.1.10 בסמוך לצומת דיר חנא (להלן: "התאונה"), בין רכב המבוטח מ.ר. 75-224-63 (להלן: "הרכב המבוטח") לבין רכב מ.ר. 24-079-06 , בו נהג הנתבע (להלן: "רכב הנתבע").

2.      לטענת מנורה התאונה קרתה עת עקף הנתבע את הרכב המבוטח על השול הימני תוך כדי נסיעה, ומשניסה לחזור הנתבע לנתיב הנסיעה, פגע ברכב המבוטח בצד הימני בעוצמה, והדף אותו אל עבר גדר ההפרדה באמצע הכביש.  לדברי מנורה, כתוצאה מכך, ניזוק הרכב המבוטח הן בכנף הקדמית הימנית כתוצאה מהפגיעה הישירה עם רכב הנתבע, והן בכנף השמאלית, כאשר נהדף הרכב אל עבר גדר ההפרדה.

3.      מנורה טוענת כי שילמה למבוטחה בשל כך את דמי הנזק, אשר הוערכו על ידי שמאי מטעמה בסך של 203,290 ש"ח. משכך, מאחר ולטענתה לנתבע יש אחריות ישירה לקרות התאונה, זכאית היא להשבת הכספים הנ"ל לרבות הוצאותיה בגין שכ"ט שמאי, אגרות, הוצאות עדים והוצאה בגין מסירה, והכל בקיזוז שרידי הרכב בסך של 89,097 ש"ח.

4.      הנתבע טוען כי אינו אחראי כלל וכלל לקרות התאונה. לדבריו, בעת שנסע אחרי הרכב המבוטח, סטה האחרון שמאלה אל עבר גדר ההפרדה, במפתיע ומסיבה שאינה ידועה לו. כתוצאה מכך, על מנת שלא לפגוע בו, עקף אותו מימין, תוך בריחה לשול הימני של הכביש, אך כשחפץ היה לחזור לנתיב נסיעתו, איבד את השליטה ברכב ופגע אף הוא בגדר ההפרדה במרחק של כ- 50 מטר מהרכב המבוטח. לטענתו, לא היה כל מגע בין רכבו לבין הרכב המבוטח, ומשכך אין לו כל אחריות לנזק הנטען.

5.       התקיים בפניי דיון, מטעם התביעה העיד מר מרדכי בלנק, המבוטח, וכן העידה הגב' ורה קמחי, בת זוגו, אשר נסעה עמו ברכב. מטעם ההגנה העיד הנתבע (להלן: "עסקאלה") וכן העידו שני נוסעים שהיו עמו, מר עומרי מנסור (להלן: "מנסור") ומר בנאן סלאח אל דין (להלן: "בנאן").

ב"כ הצדדים הגישו את ראיותיהם ולבסוף הגישו סיכומיהם בכתב.

דיון והכרעה:

6.      זכותה של התובעת להיפרע מהנתבע בשל נזקים לכאורה שנגרמו לה מעוגנת ב סעיף 62(א) לחוק חוזה ביטוח תשמ"א-1981 (להלן: "החוק") הקובע בזו הלשון:

"הייתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי

כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח, עוברת זכות זו למבטח

מששילם למוטב תגמולי ביטוח וכשיעור התגמולים ששילם".

על פי סעיף זה, זכאי מבטח, אשר שילם תגמולי ביטוח למבוטח, להיכנס בנעלי המבוטח ולתבוע שיפוי מן המזיק ( מאיר יפרח, ששון- דיני ביטוח, עמ' 371 (מהדורה שניה, 2001)).

7.      בפניי גרסאות סותרות של המבוטח ושל הנתבע באשר לנסיבות התרחשות התאונה. לאחר עיון בראיות הצדדים ושמיעת עדויותיהם והתרשמות ישירה מהעדים, שוכנעתי כי גרסת המבוטח אמינה יותר מגרסת הנתבע. עדויותיהם של עדי התביעה, שהינם נטולי אינטרסים בתוצאות הדיון, היו משכנעות והגיוניות יותר, לעומת עדותו של הנתבע אשר הותירה בי ספק באשר למהימנותו.

8.      התרשמתי מעדותו של המבוטח, אשר העיד בפניי כי הוא מהנדס במקצועו, בעל משרד תכנון והנדסה אזרחית, כבישים ותנועה, כי הכיר את הכביש בו קרתה התאונה, שכן נסע בו עשרות פעמים, וזאת על אף שניסה הנתבע להציג תמונה לפיה המבוטח עצמו נהג בחוסר זהירות, וכך העיד המבוטח:

"ש. אזור הצפון והגליל הוא אזור יפה מאוד, אתה מסכים איתי.

ת. אני מסכים, ואני מכיר את האזור מצוין. במסגרת ההתעסקות שלי אני נוסע הרבה בצפון ובארץ.

ש. הנוף באזור מצא חן בעיניך.

ת. מזה עשרות שנים הוא מוצא חן בעיניי.